אני יודע שאומרים את זה הרבה על פוטבול, אבל לפעמים נראה לי שגם כדורסל זה "משחק של אינצ'ים", במובן שיש המון פרטים קטנים וניואנסים שמתפתחים תוך כדי המשחק, כל מיני טקטיקות, וטקטיקות-נגד, והתאמות שונות לשינויים שנעשים תוך כדי. לא את כולם אנחנו רואים, ולא כולם מוכיחים עצמם כמשמעותיים, אבל הם תמיד שם. לא ארחיק עד כדי האמירה של בלאט על טייסי קרב והדמיון בינם למאמני כדורסל, אבל עדיין יש המון תרחישים ופעולות שרצות בראש תוך כדי משחק, כך שלא קלים הם חיי המאמן. לדוגמה, ברבע הראשון והשני ראינו את גולדן סטייט שולטת בריבאונד ומשיגה לא מעט "סלי זבל" של לוני. נרס, לאחר זמן מה, החליט ללכת עם הרכב שלא ראה הרבה פרקט יחד (לפחות בגמר), והכניס את איבקה יחד עם גאסול, והם ייצבו קצת את הספינה והצליחו להשיג גם ריבאונדים בהתקפה (בסוף המשחק – פיגור של 4 בריבאונד לעומת התחלה של מינוס 10 לדעתי). איפה כל זה נבלע? ברצף של 5 נקודות מהירות של קליי מאיבוד ומירידה רעה מאוד להגנה של הרפטורס. מאז לא ראינו את ההרכב הזה, למרות שיש לו פוטנציאל מצוין לעשות לא מעט צרות לגולדן סטייט בשני צידי המגרש. נראה אם ישתמשו בו שוב.

נקודה מעניינת נוספת היא הטיפול הרך של הווריורס בפיק אנד רול של הרפטורס, שבהרבה מקרים זו הפעולה הראשונה שפותחת את ההתקפה הקנדית. אמרתי רך? זה ממש גובל בפשע מה שההגנה (לא) עושה שם. אין יציאה אגרסיבית והפרעה למתקיף, ובטח שלא דאבל אפ, וכך נוצר לו מסדרון נקי יחסית לאיש עם הכדור, שגם אם לא עבר לגמרי את המגן שלו, הוא כבר נמצא עם תנופה לכיוון הסל, מה שבד"כ מוביל לעזרה (מיותרת? אולי – טעון הוכחה) ואז יש איזה איבקה או סיאקם שפנויים לג'אמפ, או לזריקת הגויאבה על שם ליאור אליהו, שהפכה לפופולרית במשחק האחרון. מה שעוד יותר מעצבן זה שמי שעושה את התנועה הזו הוא לא קוואי (שלא צריך שום פיק), אלא בד"כ הרכזים הנמוכים לאורי או ון-וליט, ואז זה ממש "קורא" ליציאה חזקה של הגבוה שיסתיר להם אור יום ויעכב קצת (או הרבה) את המסירה. קייל לאורי, ובטח המחליף שלו, עדיין לא הוכיחו שהם יודעים איך להתמודד עם התנפלות כפולה כזו שתכלול אלמנטים "דריימונד-גריניים" ויכולה לגרום לפאניקה ואיבודים, או לפחות לתקיעה של ההתקפה שזורמת כל כך יפה, והזכירה לי אתמול את הפעם הקודמת שקאווי שיחק בגמר – הפואטרי אין מושן של הספרס 2014. בקיצור – זה נהדר (וגם נכון) להתפעל מההתקפה של טורונטו – הם באמת נהדרים, סבלניים, מדויקים, חכמים, ויודעים את התורה – באמת הכל נכון. אבל מה עם קצת ניסיון להוציא אותם מה-comfort zone שלהם? אני באמת מאוכזב מהסכימות ההגנתיות של הווריורס בינתיים.

ועוד כמה קטנות:

*נראה שמי שהכי מתבאס על המעבר של הווריורס מהאורקל ארינה הוא קאווי לאונרד, שבשניים וחצי המשחקים האחרונים שלו שם פשוט שלט בקבוצה שנחשבת היסטורית. אני כבר "שומע את הקולות" של ה-what if’s על מה שקרה שם לפני שנתיים עם זאזא…

*לדעתי נרס הופתע במשחק הקודם כשקליי לא התלבש, וזה קצת שיבש לו את התוכניות ההגנתיות. אתמול ראינו מה הוא תכנן למשחק שלפני…

*ועדיין – רואים שנדרשה הפתעה לשפן התורן – לוני, שלא היה בתוכניות ובאמת עשה נזק לא קטן בתחילת המשחק.

*מה יהיה מחר? מנחש שהפעם הם מתכוננים לדוראנט, אבל כבר יודעים מה עושים כשהוא לא נמצא. ולכן ההימור שלי – טורונטו מסיימים מחר את העונה, ומאפשרים לכולנו לילות שינה ערבים.